רינגטון

* התקנתי פה רינגטון ארס־פואטי מצלצל, אבל אני אישית שמתי על רטט וחייגתי לתיקון עגל הזהב המרהיב. מי שמעדיף שירה ישנה – שמקודדת במילים נושנות ומתעדפת תודעה אקראית ושאין לה אפילו פסל אחד או חצי מסכה לרפואה – מוזמן לקרוא את המלל דלהלן.*

רינגטון

הִנֵּה שִׁיר שֶׁלָּקַח לִי אֶת הַחִוּוּט בַּמֹּחַ
קָלַע חֶבֶל, קָשַׁר פַּלְצוּר, זָרַק,
תָּפַס אוֹתִי חָזָק בַּנּוֹיְרוֹנִים
וְעַכְשָׁו גּוֹרֵר אוֹתִי בְּרַחֲבֵי מִצְפֵּה רָמוֹן.

עוֹבְרֵי אֹרַח שֶׁלֹּא מַכִּירִים אוֹתִי אוֹמְרִים:
הִנֵּה עוֹבֵרוֹרַח נִגְרָר אַחַר כֶּתֶם־לֵדָה
בְּצוּרָה שֶׁל הַבְטָחָה לִגְלִידָה
אִם רַק יִהְיֶה יֶלֶד טוֹב.
וַאֲנִי שׁוֹאֵל:
מַה זֶה שֶׁכֻּלָּם הַיּוֹם בָּחָרוּ בַּשִּׁיר הַזֶּה כְּרִינְגְטוֹן?

עוֹבְרֵי אֹרַח שֶׁקְּצָת מַכִּירִים אוֹתִי אוֹמְרִים:
הִנֵּה עוֹבֵרוֹרַח נִגְרָר אַחַר תֵּבַת־נְגִינָה
עוֹד מְעַט יֵשֵׁב לְנַגֵּן
וְיִפְרֹט עַל הַדִּי־אֶן־אֵי שֶׁלּוֹ כְּמוֹ עַל קָרוּסֶלָה.
וַאֲנִי שׁוֹאֵל:
מַה זֶה שֶׁכֻּלָּם הַיּוֹם בָּחָרוּ בַּשִּׁיר הַזֶּה כְּרִינְגְטוֹן?!

עוֹבְרֵי אֹרַח שֶׁמַּכִּירִים אוֹתִי הֵיטֵב אוֹמְרִים:
הִנֵּה מְשׁוֹרֵר נִגְרָר אַחַר מִזְוֶדֶת־בּוֹנְד עֲמוּסַת נַיֶּרֶת.
הוּא זֹמֵם תַּרְמִית נָדְלָ"ן וִירַאלִית
הוּא מְחַפֵּשׂ לִימְפוֹצִיטִים לְהַזְמִין לְחוּג־בַּיִת
שָׁם יֵהָתֵל בָּהֶם בְּיַיִן זוֹל וּבְאֵיץ'־אַי־וִי.
וַאֲנִי שׁוֹאֵל:
מַה זֶה שֶׁכֻּלָּם הַיּוֹם בָּחָרוּ בַּשִּׁיר הַזֶּה כְּרִינְגְטוֹן?!!

עוֹבֵרוֹרַח שֶׁמִּשְׁתַּקֵּף בְּחַלּוֹן סְנִיף הַבַּנְק שׁוֹאֵל:
לְאָן? עוֹבֵרוֹרַח עֹנֶה: זֶה לֹא שִׁיר שֶׁמְּגַלֶּה לְאָן.
זֶה רַק לוֹקֵחַ, קוֹלֵעַ, קוֹשֵׁר, זוֹרֵק, תּוֹפֵס חָזָק וְגוֹרֵר.
עוֹבֵרוֹרַח בִּזְגוּגִית אוֹמֵר:
לְדַעְתִּי הַשִּׁיר הַזֶּה גּוֹרֵר אוֹתְךָ לַמָּצוֹק כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמְּךָ לֶמִינְג.
לְדַעְתִּי הַשִּׁיר הַזֶּה הֶחְלִיט שֶׁרֹאשְׁךָ בָּשֵׁל מַסְפִּיק
וְעַכְשָׁו בְּכַוָּנָתוֹ לְפַצֵּחַ אוֹתוֹ כְּמוֹ אֲבַטִּיחַ,
לְרוֹצֵץ וּלְהַקִּיז גַּרְעִינִים וּלְפַזֵּר,
לְצַמֵּחַ מִקְשָׁה שֶׁל שִׁירִים פַּלְצוּרִים.

יָצָא שֶׁצָּדַק.
עוֹבֵרוֹרַח עָבַר אֹרַח וְהָא לְךָ:
מִקְשָׁה שֶׁל שִׁירִים פַּלְצוּרִים.

מצולה

* מזמן לא התפרסם כאן שיר והנה הגיע אחד וישר קפץ למים, אבל ברצוני קודם כל להסב את תשומת לב הקוראים לפרויקט הקדוש והחשוב של קבוצת הבה להבא, הוא תיקון עגל הזהב. ברגעים אלה ממש (או שכבר לא), אנו מגייסים תקציב שיאפשר לנו לעלות להר כרכום כדי לקיים שם טקס אזכרה להרוגי עגל הזהב ולהציב להם לוח זיכרון – תיקון עולם קטן ועשיית צדק עם 3,000 נספים מקרב אבותינו שמתו על קידוש חופש האמונה והאמנות. למי שיש זמן להעמיק יותר בנושא, אני ממליץ על דבריו של ר' ג'רמי פוגל בנוגע לשפינוזה ולרודנות הכהונה. אבל עכשיו, ברשותכם, אני נכנס לטבול רגע. *

מצולה

עוֹצֵם עֵינַיִם וְשִׁירַתְּמָנוּן
חוֹבֶקֶת אִישׁוֹנִים לְהַטְבִּיעַ
זוּג עֵינַיִם צֶמֶד סְפִינוֹת טְרוּפוֹת
בְּמַעֲמַקִּים דְּיוֹנוּנִיִים.

שִׁירַתְּמָנוּן מְרַצֶּדֶת וּמְהַבְהֶבֶת לִזְרָמִים,
נוֹטֶפֶת דְּיוֹ עוֹבֵר עַל כַּפּוֹת עֲצַבִּים,
נִתָּז אִינְפְרָה וְאוּלְטְרָה, שִׁבּוֹלוֹת וְקִלוּחִים
מְקַעֲקֵעַ גְּרָפִיטִי עֹגֶן עַל יַרְכְּתֵי גֻּלְגֹּלֶת.

אֵבָרֵי־רַכִּיכָה פּוֹרְצִים אֶת עֶצֶב הָרְאִיָּה
אֶת תִּצְלֹבֶת הָרְאִיָּה מְפַצְּחוֹת זְרוֹעוֹתְּמָנוּן.
לִרְאָיָה, תְּמוּרַת־יָם מִתְחוֹלֶלֶת:
אִישׁ שׁוֹקֵעַ
מְחַסֵּר חֻלְיוֹת
וּמְצַמֵּחַ מָשׁוֹשִׁים.
אִישׁ צוֹלֵל שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת
וְנַעֲשֶׂה רַךְ וּמֵימִי.
אִישׁ נִנְעַץ אֲמוֹדַאי בְּקַרְקָעִית
מְשַׁקֵּף רִצּוּדִים סִילוֹנִיִים וְשׁוֹקֵק אַצָּתִי.

בְּחָזֵהוּ נִטְרָפִים שְׁלֹשָׁה לְבָבוֹת
שֶׁיּוֹנְקִים וּפוֹלְטִים וְשָׁטִים בּוֹ
וְהוּא כְּעֹגֶן תָּקוּל
מַחְלִיד וּמַעֲלֶה זֶמֶר־יָם.

אָדְמָנוּן שָׂר בָּעַפְעַפָּיו
הִמְנוֹן תְּמָנוּן
לְכָל מַה שֶׁתְּמָנוּנִי וְסִילוֹנִי וְרַכִּיכַתִי בּוֹ.
הַפִּזְמוֹן פָּשׁוּט:
בּוֹא שְׁקַע וְלוּ לְרֶגַע לִמְצוּלוֹת.
וְהוּא פָּשׁוּט
בָּא וְשׁוֹקֵעַ וְלֹא לְרֶגַע לִמְצוּלוֹת.

* אבל באמת, אם כבר לשקוע במשהו, בואו לבקר אצל עגל הזהב! *

לא ולא

* פוסט זה חוגג את פרסומם של שלושה שירים (וחברים טובים) במוסף תרבות וספרות של הארץ. ברכות! הידד! היה מרגש.

אחרי החגיגות מופיע שיר טיפה חמרמר מקהילת השירים המשונים. קוראים לו לא ולא והוא לא. *

פִּרְסַמְתִּי מוֹדָעָה
"דְּרוּשִׁים יַעֲרָנִים"
וְנִצַּבְתִּי יַעֲרָן
בְּתַחֲנַת רַכֶּבֶת תַּחְתִּית
שֶׁצּוֹפָה עַל עִיר
שֶׁהוּצְפָה דֻּבִּים.

כְּיַעֲרָן, תַּפְקִידִי
לְהָסִיר אֶת הַדֻּבִּים
עַד שֶׁיֵּרָאֶה יַעַר.
הֵסַרְתִּי.
נִרְאֲתָה עִיר.
פֻּטַּרְתִּי.

יָשַׁבְתִּי בַּלּוֹטוֹ.
פָּתַחְתִּי עִתּוֹן.
קָרָאתִי מוֹדָעָה.
"דְּרוּשִׁים דֻּבִּים."
הִתְיַצַּבְתִּי בִּסְנִיף קֻפַּת הָעֵצִים
בַּחֲלִיפַת גּוֹרִילָה.

כְּדֹב, תַּפְקִידִי
לְכַסּוֹת. זוֹהִי בְּדִיּוּק הַסִּבָּה
שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי דּוֹחֵק
אֶת יָדִית הַהִגּוּי
עַד לְמִחוּץ לַקַּטָּר.

בַּתַּחֲנָה הַבָּאָה אֲנִי לֹא עוֹצֵר.

 

סובלימציה סוב רוזה

מְעֻדָּן תַּחַת וֶרֶד מְלַחְשֵׁשׁ
סוּבְּלִימַצְיָה סוּבּ רוֹזָה.
מִתְעַלֶּה תַּחַת שׁוֹשַׁנָּה מַמְחִישׁ
פְּסִיכוֹלוֹגְיָּה שֶׁל הַנְּבָכִים.
מְטַפֵּס מִחוּץ לַנִּימִים הַמְּקֻבָּלִים
מַמְרִיא כְּנִימָה־כְּנִימָה
לְעֵבֶר גְּבִיעַ הַכּוֹתֶרֶת, שָׁם
אוֹר־שֶׁמֶשׁ מִתְוְרָדְרֵד נוֹטֵף נִדָּה, שָׁם
אוֹר־וֶרֶד מִסְתַּבְּלֵּם לְוֶסֶת.

סוּבּ רוֹזָה רַק לְעֵת עַתָּה
כִּי אוֹטוֹטוֹ וַאֲלַחֵךְ עֲלֵי כּוֹתֶרֶת
לְרוֹקוֹקוֹ שֶׁל תַּחֲרָה
שֶׁתֵּחָרֵב מִתּוֹךְ הַפִּרְחִיּוּת הַפִּרְחוֹנִית שֶׁל תִּפְרַחְתָהּ
שֶׁתִּתְפָּרֵק בְּכִרְסוּמַי. אֶפְרֹס
מִשְׁתֶּה לְרֶגֶל תֹּם הַתֹּם
בּוֹ אוֹר עֵירֹם יַפְצִיעַ.
תַּחַת אוֹר וָרֹד מַחְמִיא יַפְצִיעַ
אוֹר עֵירֹם וַאֲמִתִּי,
יָאִיר יַדְבִּיר כָּל מִין רָצוּי,
יוֹתִיר אֶת הַמַּזִּיק וְטַפִּילִי.

אָז

בִּתְאוּרַת אֱמֶת
אֶתְיַצֵּב מֵעֲרֻמִּים
וְאֶתְרָאֶה תִּפְאֶרֶת.

אֶחְשֹׂף פַּרְצוּף כְּנִימָה
בְּהַגְדָּלָה פִּי אֶלֶף.
אוֹשִׁיט גִּבְעוֹל כָּמוּשׁ לַשֶּׁמֶשׁ
וְאֶקְרַב לִנְשִׁיקָה.

חברים הכי טובים

* מוקדש לחבר הדמוני רועי כספי. *

הֶחָבֵר הַדִּמְיוֹנִי שֶׁלִּי תּוֹתָח!

כְּשֶׁכָּל הַדִּמְיוֹנִיִּים מְשַׂחֲקִים בְּגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים
אֲנִי אֹהֵב לִרְאוֹת אֵיךְ הוּא מְשַׂחֵק בַּאֲחֵרִים.

הוּא דּוֹחֵף אוֹתָם מֵהַנַּדְנֵדַה!
הוּא מַפִּיל אוֹתָם מֵהַקָּרוּסֶלָה!
הוּא בּוֹעֵט אוֹתָם מֵהַמַּגְלֵצָ'ה!
הוּא מְסַלֵּק אוֹתָם מֵהָאַרְגַּזְחוֹל!
הוּא מֵעִיף אוֹתָם מֵהַדֶּשֶׁא!

הֶחָבֵר הַדִּמְיוֹנִי שֶׁלִּי תּוֹתָח!

מֵהַסַּפְסָל אֲנִי מְעוֹדֵד,
מוֹחָא כַּפַּיִם
וּמְנַפְנֵף בַּדֶּגֶל הַדִּמְיוֹנִי
שֶׁל הֶחָבֵר הַדִּמְיוֹנִי שֶׁלִּי.

אֲנִי מְדַמְיֵן לִי
אֵיךְ יוֹם אֶחָד
הוּא יָרִיעַ לִי.

מועד

שֶׁל מִי זֶה יוֹם הָעַצְמָאוּת הַיּוֹם
שֶׁמִּכָּל עֵבֶר פוֹטוֹנִים דִּינוּר נוֹרִים וְזוֹקְקִים?
עַל מַה כָּל הַהֲמֻלָּה?

שֶׁל מִי זֶה יוֹם כִּפּוּר הַיּוֹם
שֶׁכָּל צִיּוּץ צִפּוֹר פִּתְאוֹם צְפִירָה?
עַל מַה הַהִתְחַסְּדוּת הַגְּדוֹלָה?

מִי זֶה הָגָה כָּזוֹ מִין יְמָמָה מוּזָרָה?
אֵיזֶה מֹחַ קוֹדֵחַ
מְטִיס פוֹטוֹנִים דִּינוּר
עַל כַּנְפֵי כַּפָּרָה?

סִלְחוּ לִי אֲבָל זֶה מְאֹד מְבַלְבֵּל –
זֶה חַג פֹּה אוֹ תְּקִיעָה?

הַיּוֹם הַזֶּה נוֹרָא
נוֹרָא לֹא בָּרוּר.
בִּגְלַל זֶה תָּקַעְתִּי חֲגִיגָה.
בִּגְלַל זֶה מָצָאתִי מַצַּע סִילִיקָטִים רַכִּים
בִּגְלַל זֶה נָעַצְתִּי עֲקֵבִים
וּבִגְלַל זֶה הִמְצֵאתִי תַּפְאוֹרָה –
כּוֹכְבֵי שֶׁבֶת,
כּוֹכְבֵי לֶכֶת,
מוֹבַּיִל לַוְיָנִים.
וַאֲנִי – לֹא אִכְפַּת לִי חַג אוֹ תְּקִיעָה!
כְּמוֹ לַהַק דִּינוּר
אֶרְקֹד לִי פֹּה מַטְקוֹת
עַד הַשְּׁקִיעָה.

מרחבים פתוחים יותר

* להלן שיר על מרחבים פתוחים־הכי־פתוחים־שיש, אבל קודם לכן אומר, שאם מי מהקוראים ירצה למתוח את המרחבים שלו עוד יותר, ממש למתוח עד התפקעות ולהתרחב עד התבקעות, אז הבה לאור!

הבה לאור זו הוצאה לאור וההוצאה לאור מוציאה לאור ספר חדש של יואב עזרא ("ככל שנדע יותר יואב עזרא, ככה נמות פחות!") בו-זמנית וסימולטנית ובמקביל לספר חדש של עודד כרמלי ("החיים חיים חיים רוחניים!") וזה המון אור וכל האור הזה מאותת לנו שאנו חיים בזמנים מקודשים. בואו לפתוח ותצאו מפותחים, ועכשיו נצא למרחבים הפתוחים. *

מרחבים פתוחים יותר

קִבַּלְתִּי מִרְשָׁם לְמֶרְחָבִים פְּתוּחִים
אָז קָפַצְתִּי לְחֵיק הַטֶּבַע.
רַק מַה? מַה אֲנִי מַרְגִּישׁ
אֵיךְ שֶׁאֲנִי קוֹפֵץ לְחֵיק הַטֶּבַע?
זִקְפָּה.
זִקְפָּה בְּחֵיק הַטֶּבַע.

וְגַם אִם אֲנִי חוֹבֵב צִפּוֹרִים
וּמְחַבֵּב אֶת הָעֵצִים עֲלֵיהֶם מְקוֹנְנוֹת צִפּוֹרִים
וְחָבִיב לִי הַדֶּשֶׁא עָלָיו מְלַשְׁלְשׁוֹת צִפּוֹרִים
וְאֶת כָּל הַטֶּבַע הַזֶּה אֲנִי שׁוֹחֵר לְגַמְרֵי, עֲדַיִן
זִקְפָּה זֶה לֹא מַתְאִים.
זֶה לֹא נָעִים לִי.
אֲנִי לֹא בַּקֶּטַע שֶׁהַטֶּבַע יִהְיֶה בַּקֶּטַע שֶׁלִּי בְּקֶטַע כָּזֶה.

אָז קָפַצְתִּי הַחוּצָה מֵחֵיק הַטֶּבַע,
זִינַּקְתִּי גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ בִּמְהִירוּת הַמִּלּוּט
נִיתַּרְתִּי חָזָק יוֹתֵר מִיַּרְבּוֹעַ טִבְעִי וְקוֹפְצָנִי
קָפַצְתִּי זִינַּקְתִּי נִיתַּרְתִּי הַיְשֵׁר לִזְּרוֹעוֹת הָעַלְטִבְעִי,
וּבִזְרוֹעוֹת הָעַלְטִבְעִי
נִנְעֲצוּ בִּי פִּטְמוֹתָיו הַזְּקוּרוֹת וְהָעַלְטִבְעִיוֹת שֶׁל הָעַלְטִבְעִי
וְזֶה סַבָּבָּה. זֶה מַתְאִים. זֶה נָעִים לִי.
מִסְתַּבֵּר שֶׁאֲנִי כֵּן בַּקֶּטַע שֶׁהָעַלְטִבְעִי יִהְיֶה בַּקֶּטַע שֶׁלִּי בְּקֶטַע כָּזֶה.

זֶהוּ. מֵאָז אֲנַחְנוּ בְּיַחַד.

קריאה להפלגה

מַכָּה קַלָּה בָּעֹגֶן, וְהוֹפּ! אֲנִי שָׁט.
אֲנִי חוֹתֵר לְאַנְשֶׁהוּ. אֲנִי חוֹתֵר לְמַשֶּׁהוּ.
אֲנִי חוֹתֵר וְחוֹתֵר וְחוֹתֵר – וְהִנֵּה אַנְשֶׁהוּ!
הִנֵּה אוֹקְיָנוּס שֶׁל מַשֶּׁהוּ!

נִרְאֶה לִי מָקוֹם טוֹב לִטְבֹּל וּלְהָצִיף קָדְקוֹד,
מָקוֹם טוֹב לְיַסֵּד בּוֹ אֶת אִיֵּי גָּלָפָּגוֹס שֶׁל הַנֶּפֶשׁ.

מַיִם נִקְוִים וְנִגְלֶה אַרְכִיפֶּלָג הֹמֶה
רַעְיוֹנוֹת אִטִּיִּים כְּצָב יַבָּשָׁה וּמְגֻחָכִים כְּמוֹ דּוֹדוֹ;
הֶגְיוֹנוֹת טַזְמַנִיִּים וּמַסְקָנוֹת לֶמוּרִיוֹת;
מִבְנֵי נֶפֶשׁ עֲדִינִים, רַבְגּוֹנִיִּים וּפַטְפְּטָנִים כְּמוֹ תֻּכִּי.

אִיִּים נוֹצָרִים לֹא מִכֹּחַ טֶקְטוֹנִיקָה אוֹ מַגְמַטִיקָה אוֹ בְּאֶצְבַּע אֵל, אֶלָּא
אִיִּים נֶחְלָמִים בְּסַחַף מַעֲמַקִּים. אִיִּים מִתְעַרְטְלִים מִמַּעֲמַקִּים.

בְּגָלָפָּגוּסִי, זַרְזִיפִים אֶבוֹלוּצְיוֹנִיִּים מַעְפִּילִים לִפְסָגוֹת נִשְׂגָּבוֹת
וּמִתְרַסְּקִים בְּמַפָּלֵי עֲנָק הַזּוֹרְמִים לַיָּם.
שָׁם, בַּחוֹף, כָּל גַּרְגִּיר חוֹל הוּא מִכְתָּב בְּבַקְבּוּק שֶׁאֲנִי מִתְעַצֵּל לִשְׁלֹחַ.
כָּאן, בַּחוֹף, עַל כָּל גַּרְגִּיר כָּתַבְתִּי לִי עֹגֶן.

* מחשבונת: "מוצא המינים" מאיים שאין מוצא למינים, או לפחות שכל מוצאם הוא מקסימום מין אחר. על המשך אותו כותר ("בדרך הבירור הטבעי או השארת גזעים מחוננים במאבק החיים") מוטב בכלל שלא לדבר. קיצר, פרט אחד ממין זה במין הצעה למוצא למין, רוצה לומר שירה. *
 

הקומנדטורה

אֶת כּוֹבַע הַקַּפִּיטָן הַזֶּה
אֲנִי חוֹבֵשׁ כְּדֵי לִכְתֹּב אוֹטוֹבִּיוֹגְרַפְיָה.

בְּסִיּוּמָהּ, אָצִיל רוֹדֵף שְׂמָלוֹת יַהַרְגֵנִי.
אַחַר־כָּךְ, הֶחָצוּף עוֹד יַזְמִין אוֹתִי לַאֲרוּחַת עֶרֶב.
וַאֲנִי? אֲנִי אֲקַבֵּל אֶת הַהַזְמָנָה,
וְעוֹד אֵיךְ שֶׁאֲקַבֵּל
אֲקַבֵּל וְאָבוֹא בְּיָדַיִם רֵיקוֹת הוֹ כֹּה רֵיקוֹת.

אָבוֹא כִּי בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם
אֲנִי סָאקֶר שֶׁל יַיִן טוֹב וְשִׂיחָה.
אֲפִילוּ אִם הַמְּאָרֵחַ קְצָת אַנָּס,
אֲפִילוּ זֹאת הָיְתָה בִּתִּי.

יַיִן לֹא מַחְמִיץ כְּתוֹצָאָה מֵעֲבֵירוֹת מִין,
וְהַשִּׂיחָה בֶּטַח הָיְתָה מְתוּחָה כְּבָר מִמֵּילָא.

טרוניה אחרונה

* הירבוע היה עצוב לאחרונה, וקול בכיו הדהד ברחבי השמורה. אולם, בכי הירבוע דומה מאוד לבום על־קולי, ולכן רק פקחי הטיסה הקשובים ביותר שמו לב. הם נשאו עיניהם מעלה, אלא שהירבוע אולי בוכה עד שערי שמיים, אבל הוא מנתר נמוך מתחת למכ"ם. מכל מקום, היו נחיתות, היו המראות, חלפה העונה ונסגרה סוכנות הנסיעות. הירבוע יילל, בכה, צרח, יפח, ואז משהו בו הפך יותר בסדר, יותר סבבה, יותר אוקיי, יותר ירבועי.

במגדל הפיקוח האווירי תלויה מזכרת, דף שתיעתק אחד הפקחים – פרק אחרון מתוך סוויטה ליבוב סולו. בפוסט הבא עוברים לסימפוניה בז' רבתי. *

טרוניה אחרונה

בַּשְּׁבוּעַיִם הָאַחֲרוֹנִים
הִמְשַׁכְתִּי לְבַשֵּׁל לִשְׁנַיִם.

בִּמְקוֹם לְהָקִיא אֶת הַפְּרֵדָה
הִשְׁלַכְתִּי לַקּוֹמְפּוֹסְט
מְרָקִים,
אֹרֶז,
פִּירֶה,

סָלַט טוֹפוּ, אַצּוֹת וְאָבוֹקָדוֹ
שֶׁאָהַבְתְּ.