שיר שב"ח

שִׁיר זֶה הִנּוֹ שׁוֹהֶה־בִּלְתִּי־חוּשִׁי:

אֵין לוֹ עִנְיַן בִּרְאִיָּה, בִּשְׁמִיעָה אוֹ בְּמַגָּע
וְלֹא בְּרִחְרוּחִים, בִּטְעִימוֹת אוֹ בְּמַחְשָׁבוֹת.
עִנְיַן מוּעָט לוֹ בַּנִּרְאֶה, בַּנִּשְׁמָע, בַּנִּגָּע,
מוּעָט גַּם בַּמַּסְרִיחַ, בַּמָּתוֹק אוֹ בַּנֶּחְשָׁב.
שִׁיר זֶה עִנְיָנוֹ בָּרוֹאֶה, בַּשּׁוֹמֵעַ, בַּנּוֹגֵעַ.
שִׁיר זֶה אֹהֵב אֶת הַמֵּרִיחַ, אֶת הַטּוֹעֵם, אֶת הַחוֹשֵׁב.

אִתּוֹ הוּא יִשָּׁאֵר.

בִּלְתִּי נִרְאָה יַצְבִּיעַ לָרוֹאֶה.
אִלֵּם יְנַחֵם אֶת הַשּׁוֹמֵעַ.
בְּלִי דְּמוּת הַגּוּף אֶת הַנּוֹגֵעַ יְחַבֵּק.
לַמֵּרִיחַ יַעֲלֶה קְטֹרֶת מִפֶּרַח שֶׁאֵינוֹ.
לַטּוֹעֵם יָכִין סְעֻדַּת לִוְיָתָן, בְּהֵמוֹת וְזִיז.
לַחוֹשֵׁב יַשְׁבִּית דִּמְמַת־אַלְחוּש.

4 תגובות על הפוסט “שיר שב"ח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *