שיר לכתב־עת נעדר

* לפעמים כתב־עת מבקש יצירות בנושא מסוים, ולפעמים אני חושב, שמוטב לשלוח משהו לכתב־עת שכזה, אבל, לפעמים, אין מענה מאותו כתב־עת, ונותר אצלי שיר על נושא. לפעמים גם אין לי שיר חדש לבלוג, ויקרה, לעיתים נדירות, שבאותו רגע יהיה בידי שיר על נושא, מיותר כאמור וחסר־יעד. אז הנה השיר. ומהו נושאו? בין המנחשים נכונה יוגרל מנוי שנתי לבלוג. *

חָזַר לְעוֹלָם צָהֹב וְרוֹטֵט
כִּשְׁמוֹת מַכָּרָיו בֵּין שְׂפָתָיו.
שִׁנֵּן רַק הַיְּגוֹנוֹת עַל לִבּוֹ,
רַק מִצְעָר מֵהַצַּעַר מָצָא מָקוֹם לַחֲרֹט.
יָדוֹ,
מְדֻיֶּקֶת מִמְּחוֹג־הָרֶגַע,
לִפְּפָה תָּדִיר אֶת קְפִיץ הַמִּמְחָטָה.

בֶּעָבָר,
הָיָה מְשַׁמֵּן עֲבוֹתוֹת־הָאַהֲבָה,
הָיָה מְכַלְכֵּל חַבְלֵי־הָאָדָם.
הוֹרִישָׁם לַחֲלוּדָה וְלַנֶּמֶק.

אַף הִתְקִין צִנּוֹרוֹת סוֹאֲנֵי־שְׁאֵלוֹת
שֶׁזָּרְקוּ תְּשׁוּבוֹת בְּשֵׂעָר הַמִּזְדַּכֵּךְ;
בְהֶמְיַת הָעוֹלָם הַדּוֹעֶכֶת;
בְּמִמְצְאֵי הָרֶנְטְגֵן שֶׁנִּחֵם עוֹרוֹ.

חָלַם וְהוּא בַּחֲלִיפַת אַבָּ"כ,
נִצָּב בְּעֵמֶק שָׁדוּף וּמְלַקֵּט עֲצָמוֹת בְּמֶלְקָחַיִם.
הִתְקַשָּׁה לִבְרֹר בֵּין הַמּוֹתָר לְבֵין שְׁיָרֵי הַבְּהֵמוֹת.

כְּשֶׁקָּם אָמַר:
הָאֱמוּנָה הִיא יַיִן טוֹב הָאָצוּר בַּאֲרִיזוֹת קַרְטוֹן זוֹלוֹת.
סְבָא מִמֶּנָּה מַהֵר לִפְנֵי שֶׁהֵן כּוֹשְׁלוֹת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *