פוסט לא פיוטי

קורא/ת יקר/ה – להלן פוסט מארץ הפוסטים, היא הבלוגוספירה, כלומר רשומת עדכונים, עניינים, דברים, הגיגים ומשהוים. דברי שירה שיצורפו בסוף הפוסט יסומנו בגופן נבדל. למען הסר ספק, אין מדובר כאן בכפיפה ו/או במתיחה של מפרק שמימי או אחר, אלא רק בפוסט לא פיוטי בעליל, כדלקמן:

1.       חלקי שבע, ספרי החדש, יצא לאור לפני כחודש, אח צעיר ומסוגנן לשתי החוברות שקדמו לו. חלקי שבע הוא כבר ספר של ממש, כרוך בדבק חם, עם גב שהוא לא מפחד לזקוף. לפני כשנה וחצי התחלתי לכתוב ספר על מקדש בו ביקרתי, ובתום סיבובַי באותו מקדש, מסתבר שמה שכונן בי הוא ספר זה שלידי עתה, יפה־כריכה, אמיתי, מוחשי ואהוב. אני חושב לעצמי, מזל שהשירה משכה אותי בעבותות הכוונה ובחבלי הכנות לספר זה.

2.         עם יציאת הספר התחלתי לעסוק בתחומים היוצאים מגדר השירה עצמה: קביעת השקות, שיווק הספר באתר אינדיבוק (על כך בהמשך) וניסיונות לתת לספר את החשיפה שלדעתי הוא ראוי לה. כל המאמצים החוץ־שיריים הללו מעלים תהיות חדשות ומחשבות על המפגש שבין הכתיבה שלי לבין אחרים, על ציפיות, אכזבות והפתעות – שיעורים שנרקמים בין הפרפרים שלפני ההקראה לבין ההיי או הדאון שאחרי. מצד אחד, אני מרגיש עצמי מחוץ למים של האוקיאנוס שלחופי העט והדף. מצד שני, להגיע לכל אדם ואדם שבא, הקשיב ואהב, לכל קורא שמוצא את הספר – זה המון. אז בהזדמנות זו, תודה לכל מי שהגיע, ובמיוחד למי שהפתיע – תמר ואלון במצפה, נגה בבאר שבע וכל האחרים – זה אומר המון ומשמח המון.

3.       על אינדיבוק: אי שם ברשת ישנו מקום ליוצרים עצמאיים ולספריהם, בו גם ספריי יכולים לשהות בקרב חברים דומים להם, ובו אני יכול להציע את יצירתי בלי כל מה שקשה לי בחנויות, בהוצאות ובכל המרחב המסחרי שביני לבין הקורא/ת. המשורר רון דהן בנה כאן אתר לתפארת, עליו אני יכול להמליץ בלב שלם. לראיה, כמעט כל הספרים החדשים שקניתי מאז גיליתי את האתר נרכשו דרכו.

            ב־8.3, באחת בצהריים, יושק האתר בבר פולי, בשד' רוטשילד 80, ת"א. רון אמר שאני חייב לבוא והוסיף פרצוף מחייך. אבוא עם פרצוף מחייך ועם ספרים שאציע שם, ואני מקווה לחזור עם שלל ספרים יוצרים עצמאיים אחרים, כמו הספר של טלי עוקבי שמסקרן אותי כרגע.

4.       השקות לחלקי שבע: הספר זכה בינתיים לשתי השקות, האחת במצפה רמון והשנייה בבאר שבע, ומתוכננות לו עוד שתיים: בגלריה ברבור בירושלים, ככל הנראה ב-21.3, ומתישהו גם בקפה קיימאק בת"א, שם נכתבו כמה מהשירים. שתי ההשקות הללו יחתמו את סבב ההשקות הנוכחי (אם בכלל לגיטימי להשיק ספר ארבע פעמים), ובתומן אני מקווה לצרור את החוויות והתובנות שהצטברו לכדי רצון וכוונה לעתיד.

אלה היו העניינים הענייניים, אך הובטחה שירה, אז הנה שני קטעים מתוך חלקי שבע: הראשון הוא שיר מתוך שער למאדים, מחזור שירים על המכות והפצעים שבשם האהבה. השני הוא תחזית הורוסקופית לבני מזל דלי, מזלו של הספר הינוקא, מתוך שער לירח העוסק במכתוב של הכתוב. תודה ולהתראות!

 ***

הרהור שהרהרתי כשהרפתי את שמך

לוּ רַק קוֹדֵם הָיִינוּ מַפְסִיקִים

מִסְתַּפְּקִים
בְּמִשְׂחָקִים
וּמִתְפָּרְקִים
מִנְּשָׁקִים

וְעוֹד שָׁנִים הָיָה פּוֹגֵשׁ סַכִּין בְּצַלֶּקֶת,

הָיָה אוֹמֵר לָהּ הַסַּכִּין:
יָּפִית. שְׁלוֹמֵךְ?

הָיְתָה צוֹחֶקֶת:
טוֹב תּוֹדָה. פָּנַי עַתָּה
לְסַכִּין יוֹתֵר חַדָּה.

***

 דלי: הזמן יקר, וזה מרגיש מכובד. זה השקיע את עצמו בקלות. זה גילה תענוג אמנותי בדרך שחזה. שמו זרם לְזה בין הזמנים. זה המשיך לַזה הבא.

החיים חולמים את זה החודש. יופיטר שואל לאחרונה, כיצד לעשות את הכוכבים לגשמיים פחות. הסכמתם והתמסדותם צפויות. צפוי שיחליטו להיבלע ביוקרת הזמן, באנרגיית החיים המקרינה מנוחה כסופה, אוהבת. חלום מטריד אך משעשע מרענן את זה.

התקשורתיות המועילה תימכר באוגוסט. שיחות על חופשות, חיזור והיצמדות יטריפו את זה. חושיו יפרשו ממנו, ליבו יזרום לקריירה חדשה. אנרגיות יתדלדלו. חוט הלחץ יפריט את זה, ושמו יזרום לַזה הבא.

3 תגובות על הפוסט “פוסט לא פיוטי

  1. "הזנקה" מתוך השער הראשון הוא פשוט ההוכחה ששירה עברית (לא רק 'שירה בעברית) חיה, ואולי, אם כך, תמשיך לחיות. מוכן לכתוב 300 מלה לביסוס הטענה שלי. בתשלום, כמובן. איסאלאם אידּךּ .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *