נומי נום ירבועי

קוראים יקרים, ברוכים הבאים לשמורת השירה של הירבוע המזמר הארצישראלי! בואו, שבו, כי הפעם הפוסט קצת ארוך ומשמים. תמצאו בו לסירוגין פרקי שירה קצרים אבל רובו סתם מילים. בעיקרו זהו פוסט פרידה זמנית ואוהבת.

שמורת השירה נכנסת עכשיו לתרדמת סתיו־עד־חורף, בה הירבוע יתמקד יותר בצפייה בשיטפונות השירה ופחות בתיעודם. אם ינמנם הירבוע על משמרתו, תהיה זו תרדמה שמחה ביותר, כי היא באה בסיכום תקופה מצוינת עבורי כמשורר. בימים אלה מסתיים מימון ההמונים לספרי הבא – ונשארו עוד שעות רצון ספורות בהן אתם יותר ממוזמנים ללחוץ כאן ולהזמין עותק! – ובינתיים זוהי הצלחה גדולה, ולא רק בגלל 80 התומכים הנהדרים או 125 האחוזים המשמחים, אלא בעיקר בגלל השמחה שלי בספר המתקרב, שנכתב לאורך שנתיים־שלוש ומהווה עבורי הצלחה משמעותית ככותב. אז אשמח לספר לכם מעט על הגאווה שלי בספר ועל מה שהצליח לי בכתיבתו, ואני מודה: הפוסט הזה יהיה זחוח מעט, אולי, אבל מיטה זחוחה היא סגולה טובה לשינה ערבה.

*** אזהרת טריגר: סופרלטיבים ונחתום שמרייר על עיסתו. ***

למדתי שפה חדשה

הספר, בראש ובראשונה, מציג שפה חדשה שנוצרה אחרי הרבה מאוד חיפושים וניסויים. זו שפה שאני מאוד מרוצה ממנה. וכל כך למה?

כי זו שפה פשוטה. לדוגמא:

מַכָּה קַלָּה בָּעֹגֶן, וְהוֹפּ! אֲנִי שָׁט.
אֲנִי חוֹתֵר לְאָנְשֶׁהוּ. אֲנִי חוֹתֵר לְמַשֶּׁהוּ.
אֲנִי חוֹתֵר וְחוֹתֵר וְחוֹתֵר – וְהִנֵּה אָנְשֶׁהוּ!
הִנֵּה אוֹקְיָנוֹס שֶׁל מַשֶּׁהוּ!

(קריאה להפלגה)

מבחינתי זו הצלחה, כי הצלחתי בצורה פשוטה לבטא משהו שאינו עניין פשוט כלל – החיפוש הפנימי, הגילוי העצמי והמרחקים העצומים שאנו שטים על פני הגלים השוקטים והרועשים של ים הביפנוכו. בעבר הייתי מתקשה לבטא זאת בצורה פשוטה שכזו, והנה הגעתי לחופי אוקיאנוס פשוט של משהו, של אנשהו. אז שאני לא אקפוץ פנימה? בטח שקפצתי! בטח שחתרתי!

כי זו שפה חזקה. לדוגמא:

יָצָאתִי לַמִּדְבָּר לְחַפֵּשׂ שֶׁקֶט. מָצָאתִי
קִיתוֹנוֹת שִׁירָה.
יָצָאתִי לַמִּדְבָּר לְחַפֵּשׂ שֶׁקֶט. חָטַפְתִּי
קִיתוֹנוֹת שִׁירָה.
יָצָאתִי לַמִּדְבָּר לְחַפֵּשׂ שֶׁקֶט. בּוּם!
קִיתוֹנוֹת שִׁירָה.

(טוקטת קיתונות)

מבחינתי זו הצלחה, כי זה מתאר בדיוק את מה שקרה לי, ממש כך: חיפשתי ומצאתי וחטפתי, וזה הרגיש בּוּם! וזה היה חזק כמו שזה כתוב, וזה כתוב כמו שזה היה חזק. לי זה עושה את זה.

כי זו שפה חיה. לדוגמא:

צְמָחִים טוֹרְפִים מִשְׂתָּרְגִים, מְטַפְּסִים וְנִשְׁזָרִים
זֵרִים־זֵרִים שֶׁל גַּנִּים כְּמוּסִים,
יַעֲרוֹת קֻנְדָּס
וְשׁוּנִיּוֹת אַלְמוֹגִים מְשֻׁנִּים שֶׁנִּגְלִים וּנְמוֹגִים.

(יאללה בלגן)

מבחינתי זו הצלחה, כי בשנים האחרונות הביולוגיה הכתה בי סנוורים, החיים הדהימו אותי, היו לילות שכבתי והרגשתי ביולוגי כמו תא, ביולוגי כמו מוות, ביולוגי כל כך שדגדג לי בכל כיפוף בסליל הכפול, וזה נכתב לי כך – משתרג מטפס ונשזר בדיוק כמו החיים המסתבכים ביופיים.

כי זו שפה צבעונית, לדוגמא:

הַיְּקוּם אַנְדְּרוֹגִינוֹס אָ־רוֹמַנְטִי, הוּא
דֹּב טְרִיגֶ'נְדֶרִי אָ־מִינִי. הַיְּקוּם
פַּן־סֶקְסוּאָל קִיצוֹנִי, הוּא
לֶסְבִּית לִיפְּסְטִיק, פּוֹלִיאָמוֹרִי טְרַנְסְמִגְדָּרִי. הַיְּקוּם
אַנְדְּרוֹפִיל גִ'ינוֹפִיל, הוּא
אוֹטוֹסֶקְסוּאָל בִּלְתִּי־בִּלְעָדִי.

(מצהר הגאווה)

מבחינתי זו הצלחה, כי זה צבעוני כמו דגל הגאווה, שהצבעים בו גאים לא כי הם מסמלים דבר כזה או אחר, אלא הם גאים כמו שכל צבע גאה ויפה וכמו שראוי לתת כמה שיותר צבעים בעולמנו, ויש מקום לכל גוון בספקטרום המשגע כי הגוונים מטמטמים ומטריפים וזה בול מה שעיניים נוצרו לשזוף.

כי זו שפה מוזרה, לדוגמא:

שְׁכֶנְתִּי אַגְרָנִית,
בַּחֲצֵרָהּ אוֹגֶרֶת
אִגְּרוֹת מֵאֶרֶץ אַגֶרֶת מִמֶּנָּה אִגְּרָה.

(שיעור באגרנית)

מבחינתי זו הצלחה, כי כבר מספר שנים שאני מנסה לכתוב כירבוע, וזה מבחינתי אומר לכתוב שירה מגוחכת כמו ירבוע, אבל שקופצת גבוה יותר. כל מעשה כתיבה הוא מגוחך כשלעצמו, וכל מעשה כתיבה מנתר בניצב למישור כלשהו, אבל בתמונות מטריפות השפה הזו נוסקת גבוה עד כדי גיחוך, וזה עושה לירבוע זרמים נעימים עד לקצות האוזניים.

כי זו שפה הולוגרפית, שיוצרת גלים

וְהַגַּלִּים
מְאַוְשְׁשִׁים
"וַיְהִי".

(קונלינגוויסטיקה)

יומן של מסע קטן במסע הגדול

הספר הזה הוא היצירה הכי מקיפה שלי בינתיים, וניסיתי להקיף בו את כל מה שהטריף ושיגע אותי בשנתיים־שלוש האחרונות – וכמעט כל דבר מטריף ומשגע אותי. לכן הוא מנסה לכסות את טווח התופעות מהתרגיל המתמטי ועד לאמנות ההומו ספיינס, שהרי:

בְּסִכּוּם כִּמְעַט סוֹפִי, הָיָה יֹפִי.
הַהוֹמוֹ סַפְּיֶינְס הָיָה יֹפִי שֶׁל חַיָּה
וְהַחַיּוֹת הָיוּ יֹפִי שֶׁל רֵיאַקְצְיָה
וְהָרֵיאַקְצְיוֹת הָיוּ יֹפִי שֶׁל חֶלְקִיקִים
וְהַחֶלְקִיקִים הָיוּ יֹפִי שֶׁל תַּרְגִּיל.
אֵיזֶה יֹפִי שֶׁהָיָה.

(אדריכלות המין)

ובאמת שהיה יופי. יש בתמונות מטריפות נופים שנעים מהמדבר, כמובן, ועד למצולות הים; יש בו רעיונות בטווח שבין פנג שווי לאבולוציה; יש בו הרבה על שירה ושפה ועל העברית; יש בו על המאניות שלי וגם על כמה מהדאונים (אם כי רובו מז'ורי. היו אלה שנים טובות למדי). תמונות מטריפות מהווה את הביטוי הנרחב ביותר שלי למה שקלטתי מהחיים האלה בינתיים. זוהי תקיעת השופר שלי בניסיון לפתוח את שערי השמיים שלי פה כדי שיחברו לשערי השמיים שלך שם. הוא ה"ויהי" שאני זועק לפני כל הדברים כדי יתגשמו קיימים ושרירים ויפים.

נייר, דיו, דבק

התברכתי בשנתיים האחרונות במפגש עם משוררות ומשוררי הבה להבא, שמשגרים את השירה החשובה ביותר כיום לתוך העבריתוספירה. לפני כמה חודשים יצאו שני ספרים ראשונים בהוצאת הבה לאור, מבית הבה להבא, והם ספרים מרהיבים. הרמתי, ראיתי, קראתי, אמרתי – גם הספר שלי צריך להיראות כך. אז למרות שדגלתי בעבר בהוצאה עצמית עד כדי נזירית, הפעם היה חשוב לי יותר שהספר ייראה כמו שהוא ייקרא, כריכה מז'ורית לשירה מז'ורית, וכך אנו שוקדים היום על ספר שיהיה יפה והדור וראוי כמו שהשירה הזו באה אלי וכמו שאני השתדלתי לעמוד מולה. למזלי הטוב, זה אומר גם עיצוב של עידן אפשטיין ה-Uber מעצב, רוצה לומר – יופי.

המוני מממנים

הספר, כאמור בהתחלה, כבר הצליח לגייס את המימון הנדרש בפרויקט הדסטארט, והיד עוד נטויה. זו הייתה חוויה מעוררת ומרגשת וממריצה ומשמחת, אפילו אם עכשיו היא גורמת לי לרצות להזדחל לאיזו מחילה ולהתחפש לפסמון – לדוגמא – ולהשאיר את השמורה לירבוע ההיולי שבשמיים ובארץ. בסיכום כמעט סופי זו הייתה חוויה מדהימה. הייתה שם המון אהבה, וקיבלתי כל כך הרבה תמיכה מכל כך הרבה אנשים שזה מרגש אותי כל כך שזה מביך. תודה, תודה ושוב תודה למי שבחר להזמין את השירה הזו. אני מקווה שכל אחד מהתומכים ירגיש שהיה לו חלק של ממש בספר, ושיהיו גאים בו כמו שאני גאה בו.

זהו. לישון.

בסביבות ינואר יצא לאור הספר, ועד אז יש עריכות לרוב, וכל מיני מלאכות שקשורות להפקתו בצורה הטובה ביותר. אני די נמרץ ושש לחזור לעסוק במלאכות האמת שמחוץ לשיווק (מלאכה שממילא ביצעתי ככה־ככה). זה גם זמן לחשוב מה עושים הלאה. אם תרשו לנחתום לרייר עוד קצת על עיסתו לפני שיחתום את הפוסט, אומר שלתחושתי הספר הזה מסכם בהצלחה ניסיון ארוך שלי עם השירה, שנמשך כעשור, ועכשיו בא לי זמן שקט יותר להבין לאן ממשיכים הלאה. מכל מקום, בכל מה שקשור לשמורת הטבע, לרשתות החברתיות ולשאר הזירות המדוברות, הירבוע הזה עכשיו פּוֹרֵשׂ אֶת קַב הַשִּׁירָה הַבּוֹדֵד הַדּוֹמֵם לְמַרְבָד וּפוֹרֵשׁ לישון.

חלומות פז קוראים נפלאים. אוהב אתכם המון,
סער

2 תגובות על הפוסט “נומי נום ירבועי

  1. פינגבאק: הוראות הגעה וספק יקיצה | הירבוע המזמר הארצישראלי | שמורת שירההירבוע המזמר הארצישראלי | שמורת שירה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *