נָשִׁים יְפוֹת־שִׁירָה

* שיר ישן ממוחזר. מתבקש לומר שאינו בקטע מיזוגני כלל וכלל. אני דווקא אוהב נשים, ואפילו את היפות ביניהן. זה סתם בקטע של אין שיר והגיע זמן לשיר אז הא לנו שיר. *

נָשִׁים יָפוֹת חוֹרְכוֹת שִׁירָה,
כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמַּקְהָה
אֶת הַמַּבָּט מֵרֹב אוֹרָהּ.
אָמְנָם נָכוֹן, שֶׁהַכְּמִיהָה
אֱלֵי־חֻמָהּ, אֱלֵי־חֻמָן,
תּוּכַל לִמְשֹׁךְ אֵיזֶה אָמָּן
לִשְׁלֹף עֵטוֹ וּלְשַׂרְטֵט
צוּרוֹת וּמִנְסָרוֹת לָתֵת
מִשְׁכַּן לְשֶׁפַע הֲדָרָן.
אַךְ חֲרוּזִים וּמִשְׁקָלִים
בְּלַהַט יֶתֶר מִתְכַּלִּים.
אֶת הַמִּלִּים מֵמֵס אוֹרָן.
אֲבָל מִמֵּילָא, לֹא נוֹרָא –
נָשִׁים יָפוֹת שׂוֹנְאוֹת שִׁירָה.

תגובה אחת על הפוסט “נָשִׁים יְפוֹת־שִׁירָה

  1. היי
    ברכות על הקריירה בשירה, שמחה שאתה מממש את עצמך 🙂
    כמו שדיברנו פעם, מי שקורא הרבה, חולם בעצמו על כתיבה.
    אני אוהבת במיוחד את הדיסוננס שבין השפה הגבוה בשירה לבין המסר הציני בשיר זה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *