לילד/ה/ינו/יהם

* הנה שיר ליום הילד הבינלאומי, אך הוא מוקדש גם לילדים לאומיים, לאומניים, טרוצקיסטים, ג'יהדיסטים, בלתי־מזדהים, ולכל הילדים באשר הם, בתקווה שיזכו לחיים מלאי־שיר, עם כמה שפחות רקטות ופצצות. *

כַּמָּה סוּגִים יֵשׁ שֶׁל מִדְבָּר?
בְּזֶה אֶפְשָׁר לִמְצֹא פְּסָמוֹן,
וּבְמִדְבָּר אַחֵר?
גַּם רָאִיתִי פֹּה צָבוֹעַ וּפְרָאִים,
וּבְמִדְבָּר אַחֵר – מַה רוֹאִים?

וּבַמֶּרְחָק לִפְעָמִים מְטוֹסִים רוֹעֲמִים
וְאַחַר־כָּךְ נִשְׁמָעִים הֵדֵי פְּיצוּצִים.
וּבְמִדְבָּר אַחֵר, אֵילוּ צִפּוֹרִים?
וְאֵיךְ מַשָּׁקָן וְאֵיזֶה צִיּוּצִים?

כָּאן גַּם נוֹצְצִים הַכּוֹכָבִים וְהוֹמִים.
לְעִתִּים וָאדִיּוֹת כּוֹזְבוֹת נְחָלִים.
וּדְרָכִים בּוֹ רַב. עֲלֵיהֶן, לִפְעָמִים,
בְּחָבֵר מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה נִתְקָלִים.
אָז מְדַבְּרִים וּמַשְׁוִים מִדְבָּרִים.

תגובה אחת על הפוסט “לילד/ה/ינו/יהם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *