טרוניה אחרונה

* הירבוע היה עצוב לאחרונה, וקול בכיו הדהד ברחבי השמורה. אולם, בכי הירבוע דומה מאוד לבום על־קולי, ולכן רק פקחי הטיסה הקשובים ביותר שמו לב. הם נשאו עיניהם מעלה, אלא שהירבוע אולי בוכה עד שערי שמיים, אבל הוא מנתר נמוך מתחת למכ"ם. מכל מקום, היו נחיתות, היו המראות, חלפה העונה ונסגרה סוכנות הנסיעות. הירבוע יילל, בכה, צרח, יפח, ואז משהו בו הפך יותר בסדר, יותר סבבה, יותר אוקיי, יותר ירבועי.

במגדל הפיקוח האווירי תלויה מזכרת, דף שתיעתק אחד הפקחים – פרק אחרון מתוך סוויטה ליבוב סולו. בפוסט הבא עוברים לסימפוניה בז' רבתי. *

טרוניה אחרונה

בַּשְּׁבוּעַיִם הָאַחֲרוֹנִים
הִמְשַׁכְתִּי לְבַשֵּׁל לִשְׁנַיִם.

בִּמְקוֹם לְהָקִיא אֶת הַפְּרֵדָה
הִשְׁלַכְתִּי לַקּוֹמְפּוֹסְט
מְרָקִים,
אֹרֶז,
פִּירֶה,

סָלַט טוֹפוּ, אַצּוֹת וְאָבוֹקָדוֹ
שֶׁאָהַבְתְּ.

2 תגובות על הפוסט “טרוניה אחרונה

    • זה יאמי! יש בסלט גם שמרי בירה וסויה, אבל זה כבר הרגיש פחות פואטי. אם כי במקרה שמרי הבירה זה לפחות פאתטי.

      למען הסר ספק יש לציין שהשיר הנ"ל אינו מהווה מתכון, אפילו אם יש בו איזה שהוא טעם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *