המִפרק השמיימי

*     שיר זה נכתב עבור אלבום של פיסוק רחב שהוקלט לאחרונה. הייתה לי הזכות להקריא אותו יחד עם נעה רימר, שהקריאה את המילים הנטויות.     *

מֵאַיִן שֶׁבָּאת יֵשׁ קְרִירוּת שֶׁנּוֹשֶׁבֶת
לִקְסֹם מְדוּרוֹת. מִתְפַּצְלַחַת דְּמָמָה,
וּבַקֹּר וּבַחֹם טוֹוָה אַתְּ לִי שֶׁלֶד,
גְּרָמָיו חֲרוּזִים וּסְמָלִים לוֹ פִּיקוֹת.

רֶדֶת שַׁחַר: לְצַד הַגַּחֶלֶת נִמְתַּחְתִּי
וּקְנַאק בִּי נִקְרַעְקְ בְּמִפְרָק הַשְּׁמֵימִי.
זוֹ שִׁירָה,
זוֹ שִׁירָה שֶׁאָמַרְתְּ בְּעַצְמִי.

לָמָּה שַׁרְתְּ: חֶזְיוֹנוֹת דִּגְדֵּגוּ צַלְמֵךָ
וְנִבְרֵאתָ.
אֵלִים לֹא שָׁעוּ לְבָאֵר.
אֶת הַדְּלִי שֶׁהִטַּלְתִּי יָדַעְתִּי,
יָדַעְתִּי הֵיטֵב הַגַּלְגַּל הַשּׁוֹלֶה.
יָדַעְתִּי אֲשֶׁר חָצַב תְּהוֹמוֹת מְפַכִּים חִיּוּכִים מוֹעִילִים. הוֹאִיל וְרָקִיעַ מֻפָח;
הוֹאִיל וּבַצּוּר נְהוֹרוֹת שֶׁל בַּזֶּלֶת
רוֹקְמִים לַלֵּילוֹת סִילִיקָטִים חַמִּים;
הוֹאִיל וְהָיִיתִי;
הוֹאִיל וְזֶה אֹשֶׁר;
לְפִיכָךְ גַּף נִשְׁלַח לְגָרֵד חֲלוֹמוֹת בְּפִיר־כּוֹכָבִים,
לְעַגֵּן קֶרֶן מֶתַח בֵּין הֲבָלִים
בָּהּ תָּלוּי צַוָּארִי.

אַל תִּדְאַג. דִּקְדּוּקֵךְ מְקוֹדֵד קָדְקוֹדִי
וּמַכְבִּיד הָלְאָה עֹרֶף בּוֹצִי.
גְּדוֹת־נָהָר מַדְשִׁיאוֹת כּוֹכָבִים,
מְאוֹרוֹת בְּעוֹרִי נִשְׁזָרִים,
עֲדָרִים שֶׁל עַצְמִי נִטְבָּלִים וּנִמְשִׁים.
אַל תִּדְאַג.
כָּךְ קוֹלֵךְ עַל פְּנֵי מַיִם רַבִּים הִתְרוֹנֵן
עַל אַף הָאָמוּר וְעַל פְּנֵי הַנָּהָר וְלַמְרוֹת לְשׁוֹנִי עֵת שַׁרְתְּ בְּעַצְמִי:

כָּל אֶבֶן חַיֶּבֶת לַחְדֹּר לִמְקוֹמָהּ.
אָז יַחַד נִגְרֹם כֵּס רָם וְנִשָּׂא.
נְכַנֵּס וְנִקְבֹּץ רוּג'וּם שֶׁל הַיַּהוּד.
כְּלָבִים יַשְׁתִינוּ וּבַסְּתָיו חֲצָבִים יַפְרִיחוּ אֶת הַשּׁוֹהִים הַבִּלְתִּי –
וְצַבָּרִים חַסְרֵי –
יִדְקְרוּ עוֹלָם וְרוֹקְנוּ.
זִכְרִי אָז:
סוּפַת חוֹל עָלְתָה בַּנֶּגֶב,
פָּרְעָה שְׂעָרֵךְ – שְׁלַח נָא אֶת יָדִי.

הַבְּהֵמוֹת נָהֲרוּ, נִמְתַּח גַּבִּי אַחֲרֵיהֶן וּבַסַּחַף כָּלוּ מַזָּלוֹת חֳדָשִׁים. צִנְצָנוֹת צָהֲלוּ בְהוֹרוֹסְקוֹפּ שֶׁעִלְעַלְתְּ, כְּשֶׁאֶת רֹאשׁ שִׂמְחוֹתַי בִּדְמוּתֵךְ נִקַּבְתִּי.
יּשְׁצְפוּ גוֹרָלוֹת, דַּעְתְּךָ אַחֲרֵיהֶן, גַּם לִבְּךָ יִשָּׁפֵךְ גַּם גּוּפְךָ יִתְנַקֵּז, אַל תִּדְאַג. הִנֵּה סֶלַע אֵין סַחַף בַּזֶּרֶם לֹא מָשׁ, נֶחֱצֶה וְנִצְלַח וְנִצְהַל לְמַסַּע.

וְכָךְ בַּמַּסָּע:

בַּמִּדְבָּר
הִבַּטְתְּ בַּמִּסְלַע. אָמַרְתְּ:
דָּגִים גְּדוֹלִים שָׂחוּ כָּאן.

אָמַרְתִּי: דָּגִים גְּדוֹלִים שָׂחוּ כָּאן.
הִבַּטְתִּי בַּמִּסְלַע. חָקַקְנוּ:
הַמֵּתִים שָׂחוּ כָּאן בַּדָּגָה הַגְּדוֹלָה.

וּבָהָר
צָחָקְתְּ בַּמֶּרְחָק. אָמַרְתְּ:
מַפּוֹלוֹת הֵן תְּמוּרוֹת שֶׁשִׂחֲקָה לָהּ הַדֶּרֶךְ.

הִתְבַּהֵר: הֲבָלִים שֶׁנָּפְלוּ לַתְּהוֹם
יַחְלְמוּ מְצוּלוֹת עַד הַיָּם יַשְׁתִּיקַם.
שָׂמַחְתְּ וְקָבַעְתְּ:
אָז נֵלֵךְ לִרְאוֹתָם.

וּבָחוֹף
צָפִית בַּשְּׁקִיעָה. אָמַרְתְּ:
הַמְצוּלוֹת טֻבְּעוּ בַּיָּם
,
בֵּאַרְתְּ:
זֶה צוּרָנִית, לִשְׂחוֹת מִתַּחַת לַמַּיִם.

בְּאַשְפּוֹתֵינוּ הִצַּעְתִּי:
הַגְּרוּטָאוֹת מְנַגְּנוֹת נְעִימָה צוּרָנִית.

אֶל אַיִן שֶּׁבָּאת מִזְדַּקֵּר בִּי הָרֶגַע.
גַּבִּי נִזְקַף רֵיחַ מוֹר שֶׁנָטַפְתְּ
וְסוֹלֵל בִּי שְׂדֵרָה וְדָמִי בָּהּ דּוֹהֵר.
אֶהְיֶה
בַּשְּׁאִיפָה וּבְנְשִׁיפָה אֶהְיֶה
וּבָאֶמְצַע אֲשֶׁר נָהַר כִּבְהֵמָה;
אֲשֶׁר חָצַץ מִצֻּרֵךְ;
אֲשֶׁר מָתַח וְכוֹפֵף צוּרָנִית מִפְרָקוֹ בְּעַצְמֵךְ;
אֲשֶׁר בָּא אֵין שֶּׁבָּאת;
שֶׁנִּזְקַר אֵיךְ שֶּׁבָּאת;
כִּי נִשְׁלַד בְּמַזְגֵךְ;
כִּי הָוָה בְּעַצְמֵךְ;
הָעֹצֵם בְּעַצְמֵךְ עַיִן שֶׁבָּאת לְבָאֵר –
מֵאַיִן שֶׁבָּאת לְעַצְמוֹ הוּא חֹזֵר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *